אנריקו מסיאס - ישראל חבקי אותי בזרועותייך

מופע ענק של הזמר דוד חפצדי

"את השמחה לא נעצור" ב"הדריה" ירושלים

מופע בלווי 11 נגנים

שירים חדשים גם ישנים בעיבודים מרהיבים וכן מחרוזות מגוונות

פתיחת דלתות בשעה 20:00 בר מסעדה הזמנת שתיה ואוכל בתשלום

ישיבה סביב שולחנות ללא ריקודים

יוקצה מקום מאחורי מחיצה לנשים שירצו לרקוד

 255 - VIP  
אולם 155-205
הישיבה סביב שולחנות

אודליה זגורי – סופרן

אירנה אלחזוב – סופרן

מורדכאי טקאו – טנור

דוד גולדברג – טנור

מחיר כרטיס 40 ₪ - נותרו כרטיסים אחרונים

למחזיקי כרטיס ירושלמי בתוקף 20 ₪ - אזלו הכרטיסים

חגיגות 25 שנה למכון

מוצ"ש | 15.5 | בשעה 21:00 היכל התרבות מעלה אדומים

רותם אבוהב לראשונה נטו לבד על הבמה במופע סטנד אפ שלא תרצו להחמיץ – אישי, נשי, חושפני ומצחיק.
השחקנית והקומיקאית רותם אבוהב תכניס אתכם לחיים שלה בדרכה האמיתית, המרגשת והמצחיקה עד דמעות.
בואו להזות את עצמכם בסיטואציות מעולם הזוגיות, המשפחה, ההורות והחיים בכלל, והכל דרך נקודת המבט המיוחדת של רותם.

20.5 | חמישי | 20:30 | שרובר תיאטרון ירושלים

קונצ'רטו לגשש ותזמורת

בואו להתאהב מחדש בגשש

המערכונים והשירים האגדתיים בפרשנות תזמורתית מקורית

האופרה הישראלית שמחה לארח את תזמורת המהפכה עם מופע חדש: "קונצ'רטו לגשש ותזמורת" - מופע המחזיר אל הבמה,באופן שלא נעשה מעולם, את שלישיית הגשש החיוור ומזקק את הרוח של השלישייה המיתולוגית שהפכה שם נרדף לישראליות.

המופע מציע פרשנות ייחודית ונקודת מבט מוזיקלית חדשה על פועלם האמנותי של הגשש החיוור, באמצעות פסיפס של יצירות ועיבודים תזמורתיים מקוריים, השוזרים בתוכם דגימות וידאו וסאונד מתוך מערכונים ושירים של הגשש. המופע חושף את שפתם הייחודית ועושר העשייה שלהם כזמרים, שחקנים ובדרנים. 

המערכונים,השירים והסרטים מהווים נקודת יציאה לתוך פנטזיות מוזיקליות תזמורתיות פרועות ומשעשעות.

את המערכונים המוקרנים מלווה התזמורת בנגינה חיה שהותאמה באופן ייחודי, מקורי ומפתיע, לעתים דרך שינוי בעלילת המערכון המקורית ולעיתים באופן בו התזמורת משתלבת בו.

מנצח: רועי אופנהיים // משתתפים: דביר בנדק ודקלה הדר

מלחין ומעבד: אמיר לקנר// מנהלים אמנותיים: זהר שרון, רועי אופנהיים ואמיר לקנר.

עיצוב וידאו ארט: נמרוד צין // עיצוב סאונד: ואלרי קוטלר // עיצוב תאורה: נדב ברנע // כותב: גור קורן        טריילר לחצו　

הכניסה להופעה תתאפשר בכפוף להנחיות משרד הבריאות ולתו הירוק

א יידישע מאמע אין 10 לעקציעס
אימא יהודייה ב-10 שיעורים
Еврейская мама за десять уроков

23.5 | ראשון |  20:00 | רבקה קראון תיאטרון ירושלים

צילום: זראר אלון

הכל על ה"א יידישע מאמע" – קומדיה קלילה שאסור לפספס
הצגת בידור הממחישה ב-10 שיעורים את התפתחות היחסים בין אם יהודייה לילדיה. ציר המחזה סובב סביב יחסו של פרופ' למדעים במהלך הקריירה שלו, המלווה בחיצי ביקורת סאטיריים של אמו.
מאת: דניאל גרינברג/פאול פוקס
בהשתתפות: מרים פוקס, מוניקה ורדימון, ישראל טרייסטמן, אירמה סטפנוב, יונתן רוזן ושחקני התיאטרון.
הכניסה להופעה תתאפשר בכפוף להנחיות משרד הבריאות ולתו הירוק

ציורים שהופכים לדמויות, דמויות שהופכות לסיפורים, ילדה מציירת בחול - ציורים הופכים לדברים, דברים הופכים לדמויות, דמויות הופכות לסיפורים, ונמחקות.

אלגוריה בנושא האהבה: הצגה ללא מילים, ליצנות מודרנית, אנימציה, מוסיקה ותיאטרון פיזי.

משה מלכא ניהול אמנותי ובימוי | נאני ברוק, סמרט היילו, פז מגן משחק | נהוראי לוידור תאורה | עדי חייט מוסיקה | משה עתאר וידאו ואנימציה | הדס קדרון עוזרת במאי | ניר לנדא ניהול הפקה

מוצ"ש | 29.5| 21:00 | היכל התרבות מעלה אדומים 

איך זה להיות אבא גאה לילדה ראשונה כשאתה כבר בן 40 פלוס? מדוע יש כל כך הרבה בדיקות בהריון, ולמה לעזאזל צריכים את הגברים בבדיקות האלה? חרדות של אב גאה לילדה שרק נולדה, איך זה לקחת ולהחזיר את הילדה לאמא, ולמה זה כל כך דומה לרכב שכור : שריטות, מכות, ומי אשם?

אחרי הפסקה של שנה ממופע הסטנד אפ המצליח שרץ יותר מ-13 שנים על הבמות, עולה בימים אלה נדב אבוקסיס עם מופע חדש חדש חדש.

מופע אישי יותר, חושפני יותר, ומצחיק לא פחות.

איך זה להיות חבר ביותר מ-20 קבוצות וואטסאפ, מה קורה כשאחד החברים עוזב את הקבוצה, וכמה זה מלחיץ לדעת מתי הוא "נראה לאחרונה"... איך זה להיות חבר בקבוצת וואטסאפ משפחתית של 30 אנשים, ולמה לא כדאי לצרף את אמא לקבוצה.

הורות, טכנולוגיה, יחסים שבינו לבינו ובינו לבינה, המצב החברתי, המצב הכלכלי, ומה המצב בכלל.
נדב לא שוכח מאיפה הוא בא, וגם במופע החדש הוא מחזיר אותנו לבית ממנו בא...

"אבוקסיס יודע לקחת את החומרים הרגישים והנפיצים ולהפוך אותם למופע סטנדאפ...אבוקסיס מינף את היציאה מהארון אל תוך המופע החדש המבוסס על בדיחות של שורה אחת, אותן הוא יורה בקצב מהיר ומעורר התשאות... גם לידת ביתו הבכורה נכללת במופע החדש, ולמען האמת זה הקטע אליו הקהל מתחבר בצורה מופלאה ולא רק צוחק, אלא פשוט צורח מרוב הזדהות.. " (יצחק טסלר Ynet מתוך הביקורת על המופע החדש)
הכניסה להופעה תתאפשר בכפוף להנחיות משרד הבריאות ולתו הירוק

3.6.21 | חמישי | 20:30 | בריכת הסולטן 

זמנים משונים עוברים על האנושות, כאלה שמפיחים משמעויות נוספות בשיריהם של - פורטיסחרוף:

״הפחד מטפטף כמו רעל ונספג כמו נשיקה
אני זה המלכודת שבוי בלא תקווה
רוצה לפתוח דלת, נסגר ולא יוצא
מנסה לברוח ותמיד, תמיד חוזר.״

ההופעות עתידות לציין 30 שנה לאלבום המופת של פורטיסחוף ״1900?״, ומגיעות בתזמון מופלא לעידן הנוכחי.  "?1900" היה אלבומם המשותף השני של פורטיס וסחרוף, אבל בעצם היה הראשון שיצא תחת שמם החדש, המפלצת הדו-ראשית המופלאה: פורטיסחרוף. מתוך האלבום יצאו שלל להיטים אלמותיים, ביניהם: "אמריקה", "חלום כחול", "נעליים", וההמנונים "אין קץ לילדות", ו”ניצוצות”.

הם חסרי זמן וגיל, שניים מהמוזיקאים והפרפורמרים המוכשרים, המוערכים והסוחפים  בישראל. יחד ולחוד, שואבים עשרות אלפי אנשים לתוך היקום המוזיקלי הייחודי שלהם כבר למעלה משלושה עשורים. במופע הקרוב יהיו ניצוצות, פשוטו כמשמעו, פורטיסחרוף מבטיחים לנו מוזיקה, רגש ו(הרבה) 

סדרה חדשה בבית הקונפדרציה: "כעוף החול"
האירוע הראשון: פאול צלאן – המיתר המתוח שבין לאין ליש
9.6.21, רביעי, 20:30, בית הקונפדרציה

פאולצלאן, מגדולי המשוררים היהודים ושורד השואה, הותיר אחריו שירה חידתית, מרובדתועזה, שהטביעה חותם עמוק על תרבות העולם. בערב שיוקדש למשורר במסגרת הסדרה "כעוףהחול" ישוחחו המשתתפים על התימות הפואטיות בשיריו, כשנקודת המוצא היא יצירתהמופת שכתב, "פוגת מוות", והקשרים המורכבים שבין שירה לעדות.  
בערב יושמעו, בבכורה עולמית, קטעים מהיצירה "חלב שחור" – עבודה בתהליך שלפרופ' חביבה פדיה וקבוצת מוזיקאים. היצירה משלבת קטעים משירת צלאן, הקלטות וסימפוליםשל צלאן עצמו, בקולו, וקטעי כינור נדירים של יהושע רוכמן. כל אלו יבוצעו על רקע פיוטיתפילה, הנרמזים בשירת צלאן.
משתתפים: חוקרי הספרות פרופ' גלילי שחר וד"ר לילך לחמן, וכן המשוררת ד"ראסתר קמרון, שחקרה את שירת צלאן ואף קיימה עימו ראיון נדיר בביתו שבפריז ב-1969.
אורח מיוחד: הצ'לן והמשורר אלכסי מהריק, שהיה אסיר ציון שנים רבות וזו אחתמהופעותיו הפורמליות הנדירות כמוזיקאי.
עורכת ומנחה: פרופ' חביבה פדיה

יוצריהעבודה בתהליך "חלב שחור":
חביבה פדיה – קונספט, יצירת הקולאז', ניהול אמנותי והנחיה | רוחמה כרמל – הלחנה, אלקטרוניקהוחלילים | פיקה מגריק – הלחנה, אלקטרוניקה, גיטרה חשמלית

האופרה הירושלמית חוזרת עם מופע של שתי אופרטות צרפתיות:

"שברתי את אמי ואת אבי, שברתי להם את הבית."

אבות ישורון, שנקרא בעבר יחיאל פרלמוטר, עזב את אביו ואמו, אחיו ואחיותיו ואת עיירתו קראסניסטאוו שבפולין בהיותו עלם בן עשרים　ואחת, ועלה לארץ. טראומת השמדת משפחתו במהלך השואה חלחלה　אט אט לשכבות שירתו וקיבלה את ביטויה במלוא העוצמה עם צאת ספרו "השבר הסורי אפריקני". מאותה עת נעשתה שירתו של ישורון לדיבור מקונן ומתפלל, לשפת ז'רגון שבורה ומרדנית, שפה של אותיות וניקוד, סידור תפילה של רגשות אשמה, געגועים וייסורים, עיסוק בחלל ובאינסוף, באלוהים ובדמותו של הצלוב. במהלך שבין "השבר הסורי אפריקני" ועד לשיריו האחרונים, פירק ישורון את השפה השירית שלו, והגדיל לעשות כשוויתר　על האות　ו', אחת מאותיות השם המפורש והאות המחברת בין המילים וחלקי המשפט. במקומה הופיעו החולם החסר והקובוץ כמעין נקודות השרויות בדד בחלל.

מנחה: בנימין שבילי　 　 　

שלמה בר הוא מפורצי הדרך המובילים בחיבור המוזיקה המזרחית והאנדלוסית לפס הקול של המוזיקה הישראלית. בר ישיר ויספר במופע אישי את מסעו משולי המוזיקה הישראלית אל לב הקונצנזוס. הוא יתאר את הקשר בין יצירתו האישית לבין השפעות מוזיקליות מסורתיות ועולם הפיוט המרוקאי שעל ברכיו גדל ואותו ינק בילדותו. עוד יספר על התגבשות הסגנון הייחודי שיצר בלחניו ובשירתו, ועל שזירת החוט הקושר ביניהם ובין המוזיקה הישראלית המתחדשת.

שלמה בר שירה, כלי הקשה | אליהו דגמי כלי מיתר

פתיחת דלתות בשעה 20:00, תחילת מופע בשעה 22:00, זאפה

המסורת העשירה של שירת הבקשות המרוקאית מושתתת על יסודות המוזיקה האנדלוסית ומכילה כ-550 פיוטים בז'אנרים ובמקצבים משתנים - מן האטי והרוגע ועד לקצבי והסוחף. הפיוטים המושרים בלילות שבת בעונת החורף מחולקים בין שבתות השנה על ידי הסולמות המוזיקליים (הנוּבּוֹת) שלפיהם הם מולחנים. בשל עושרה הרב והקושי בהעברתה, מעטים הם הבקיאים בשירת הבקשות המרוקאית על בוריה. המופע מציג חיבור בין-דורי בין הרב חיים לוק, מגדולי פייטני מרוקו ונושאי המסורת בדורות האחרונים, ובין יגל הרוש ואנסמבל שיר ידידות, שיגישו פרשנות חדשה לפיוטים עתיקים. לצד שילוב של אלמנטים ממוזיקת פולק והרמוניה מערבית, מבקש האנסמבל　 לשמר את הסאונד העדין והייחודי למוזיקה מן המזרח. עיקר החזון הוא להשיב לתרבות שלנו את אחד המאגרים הפואטיים והמוזיקליים העשירים ביותר בתרבות העברית. המופע – על ידי שירת רבים - מבקש להפוך את הקהל, ולו לרגעים, לחלק בלתי נפרד מההרכב, ואת חלל המופע לבית תפילה.

יגל הרוש קמנצ'ה, שירה, נאי, הפקה מוזיקלית |שלמה אילן קינן גיטרה, שירה | אוריה הרוש עוד, שירה | יאיר אופיר קונטרבס | אסף זמיר כלי הקשה | נריה מויאל שירה, נאי, קרקב

אעירה שחר: סדרת מופעי שירת הבקשות בבית הקונפדרציה

החל מהמאה ה-16 נהגו כמה מקהילות ישראל, ובראשן חוג המקובלים בצפת, לקום אחר חצות בלילות שבת בחורף ולהגיע לבית-הכנסת לאירועי שירת פיוטים - הלא היא שירת הבקשות. במהלך השנים התפשט המנהג בקרב קהילות ישראל במזרח התיכון והיה לחלק מרכזי במסורות הפיוט שלהן. הפייטנים המקומיים אף הוסיפו פיוטים משלהם, כמו גם לחנים מהמסורות המוזיקליות שבהן חיו. כל אלה העשירו וגיוונו את שירת הבקשות והפכו אותה לחוויה רוחנית-מוזיקלית מיוחדת במינה. בקהילות מסוימות ממשיך מנהג שירת הבקשות להתקיים במתכונתו המסורתית עד היום.

בית הקונפדרציה שמח לאפשר לקהל הרחב לחוות מנהג עתיק זה במהלך ארבעה ערבים יחודיים. הערבים יהיו מורכבים משני חלקים: החלק הראשון יהיה מופע מוזיקלי אישי, בו היוצרים ישירו ויספרו על המוזיקה מארצות המזרח שלצליליה גדלו ועל והקשרים בינה לבין עשייתם המוזיקלית. בחלק השני של הערב יתקיימו מופעים בהם ישתתפו פייטנים מובילים שיציגו ארבע מסורות שונות: מרוקו, בבל, טורקיה (אורפה) וחאלב.

עורך הסדרה: רוני איש-רן

יאיר דלאל הוא ממבשרי עידן המוזיקה המזרחית-קלאסית ומוזיקת העולם בישראל. דלאל ינגן, ישיר ויספר על המוזיקה הערבית והעיראקית, שלצליליהן גדל, ועל מקומן בהתפתחותו המוזיקלית.

הוא ירחיב על המוזיקאים היהודים יוצאי עיראק, מקומם בהתפתחות ובביצוע המוזיקה העיראקית בעיראק והשתלבותם כמוזיקאים מובילים בתזמורת קול ישראל בערבית. כמו כן יתייחס אל עולם הפיוט הבבלי ומקומו בתרבות המוזיקלית של יהודי עיראק.

בדרכו וביצירתו האישית מנגיש יאיר דלאל את המוזיקה הקלאסית מן המזרח ומסורת הפיוט הבבלית לקהל בארץ ובעולם.

יאיר דלאל כינור, עוד, שירה

אעירה שחר: סדרת מופעי שירת הבקשות בבית הקונפדרציה

החל מהמאה ה-16 נהגו כמה מקהילות ישראל, ובראשן חוג המקובלים בצפת, לקום אחר חצות בלילות שבת בחורף ולהגיע לבית-הכנסת לאירועי שירת פיוטים - הלא היא שירת הבקשות. במהלך השנים התפשט המנהג בקרב קהילות ישראל במזרח התיכון והיה לחלק מרכזי במסורות הפיוט שלהן. הפייטנים המקומיים אף הוסיפו פיוטים משלהם, כמו גם לחנים מהמסורות המוזיקליות שבהן חיו. כל אלה העשירו וגיוונו את שירת הבקשות והפכו אותה לחוויה רוחנית-מוזיקלית מיוחדת במינה. בקהילות מסוימות ממשיך מנהג שירת הבקשות להתקיים במתכונתו המסורתית עד היום.

בית הקונפדרציה שמח לאפשר לקהל הרחב לחוות מנהג עתיק זה במהלך ארבעה ערבים יחודיים. הערבים יהיו מורכבים משני חלקים: החלק הראשון יהיה מופע מוזיקלי אישי, בו היוצרים ישירו ויספרו על המוזיקה מארצות המזרח שלצליליה גדלו ועל והקשרים בינה לבין עשייתם המוזיקלית. בחלק השני של הערב יתקיימו מופעים בהם ישתתפו פייטנים מובילים שיציגו ארבע מסורות שונות: מרוקו, בבל, טורקיה (אורפה) וחאלב.

עורך הסדרה: רוני איש-רן

משה חבושה שירה, עוד | אלעד הראל כינור | יהודה יונה קאנון | יוסף-חיים הראל כלי הקשה | יעקב אליהו נאי | דניאל זכאי כינור

אעירה שחר: סדרת מופעי שירת הבקשות בבית הקונפדרציה

החל מהמאה ה-16 נהגו כמה מקהילות ישראל, ובראשן חוג המקובלים בצפת, לקום אחר חצות בלילות שבת בחורף ולהגיע לבית-הכנסת לאירועי שירת פיוטים - הלא היא שירת הבקשות. במהלך השנים התפשט המנהג בקרב קהילות ישראל במזרח התיכון והיה לחלק מרכזי במסורות הפיוט שלהן. הפייטנים המקומיים אף הוסיפו פיוטים משלהם, כמו גם לחנים מהמסורות המוזיקליות שבהן חיו. כל אלה העשירו וגיוונו את שירת הבקשות והפכו אותה לחוויה רוחנית-מוזיקלית מיוחדת במינה. בקהילות מסוימות ממשיך מנהג שירת הבקשות להתקיים במתכונתו המסורתית עד היום.

בית הקונפדרציה שמח לאפשר לקהל הרחב לחוות מנהג עתיק זה במהלך ארבעה ערבים יחודיים. הערבים יהיו מורכבים משני חלקים: החלק הראשון יהיה מופע מוזיקלי אישי, בו היוצרים ישירו ויספרו על המוזיקה מארצות המזרח שלצליליה גדלו ועל והקשרים בינה לבין עשייתם המוזיקלית. בחלק השני של הערב יתקיימו מופעים בהם ישתתפו פייטנים מובילים שיציגו ארבע מסורות שונות: מרוקו, בבל, טורקיה (אורפה) וחאלב.

עורך הסדרה: רוני איש-רן

לאה שבת היא זמרת הנשמה של המדינה.　במופע אינטימי　היא תשיר ותשתף את הקהל בתחנות בהתפתחותה המוזיקלית. שבת תספר על הדרך אותה עברה עד למיקומה במרכז המפה של היצירה המוזיקלית הישראלית, על מקומה של המוזיקה הטורקית בבית בו גדלה　ועל התהליך של חיפוש המקום האישי בנבכי המסורת והתרבות היהודית, אותו היא חווה בשנים האחרונות.

לאה שבת　גיטרה, שירה

ורד פיקר קלידים, קולות

אעירה שחר: סדרת מופעי שירת הבקשות בבית הקונפדרציה

החל מהמאה ה-16 נהגו כמה מקהילות ישראל, ובראשן חוג המקובלים בצפת, לקום אחר חצות בלילות שבת בחורף ולהגיע לבית-הכנסת לאירועי שירת פיוטים - הלא היא שירת הבקשות. במהלך השנים התפשט המנהג בקרב קהילות ישראל במזרח התיכון והיה לחלק מרכזי במסורות הפיוט שלהן. הפייטנים המקומיים אף הוסיפו פיוטים משלהם, כמו גם לחנים מהמסורות המוזיקליות שבהן חיו. כל אלה העשירו וגיוונו את שירת הבקשות והפכו אותה לחוויה רוחנית-מוזיקלית מיוחדת במינה. בקהילות מסוימות ממשיך מנהג שירת הבקשות להתקיים במתכונתו המסורתית עד היום.

בית הקונפדרציה שמח לאפשר לקהל הרחב לחוות מנהג עתיק זה במהלך ארבעה ערבים יחודיים. הערבים יהיו מורכבים משני חלקים: החלק הראשון יהיה מופע מוזיקלי אישי, בו היוצרים ישירו ויספרו על המוזיקה מארצות המזרח שלצליליה גדלו ועל והקשרים בינה לבין עשייתם המוזיקלית. בחלק השני של הערב יתקיימו מופעים בהם ישתתפו פייטנים מובילים שיציגו ארבע מסורות שונות: מרוקו, בבל, טורקיה (אורפה) וחאלב.

עורך הסדרה: רוני איש-רן

המוסלמים מאמינים כי העיר אורפה, השוכנת בדרום-מזרח טורקיה לא הרחק מהגבול עם סוריה, היא אור-כשדים התנ"כית, עיר הולדתו של אברהם אבינו. לאורך ההיסטוריה שימשה אורפה כעיר מחוז וכמרכז יהודי למספר עיירות וערים נוספות בסביבתה, אשר כל יוצאיהן היהודים נקראים כיום בשם אורפלים. לבני עדות אלו מסורת פיוט ייחודית הכוללת טקסטים, בחלקם קלאסיים ואחרים שנכתבו על ידי חכמי הקהילות, ומוזיקה אשר הושפעה מהמוזיקה הטורקית המקומית, מהמוזיקה הכורדית וכן ממסורת הפיוט של קהילת יהודי חאלב שבסוריה, איתה התקיימו קשרים הדוקים לאורך השנים. המופע "אורפאנין" יציג הרכב נגנים וזמרים אשר התכנס במיוחד עבור ערב זה, ויבצע חלקים מרפרטואר הפיוטים המיוחד והבלתי מוכר של קהילות אלו בשילוב מוזיקה טורקית מאורפה וסביבותיה.

רוני איש-רן שירה, ניהול מוזיקלי | אלעד גבאי קאנון, שירה | אליהו דגמי סאז, שירה | יניב עובדיה סאז, שירה | חנני זית כלי נשיפה | יוני שרון כלי הקשה

אעירה שחר: סדרת מופעי שירת הבקשות בבית הקונפדרציה

החל מהמאה ה-16 נהגו כמה מקהילות ישראל, ובראשן חוג המקובלים בצפת, לקום אחר חצות בלילות שבת בחורף ולהגיע לבית-הכנסת לאירועי שירת פיוטים - הלא היא שירת הבקשות. במהלך השנים התפשט המנהג בקרב קהילות ישראל במזרח התיכון והיה לחלק מרכזי במסורות הפיוט שלהן. הפייטנים המקומיים אף הוסיפו פיוטים משלהם, כמו גם לחנים מהמסורות המוזיקליות שבהן חיו. כל אלה העשירו וגיוונו את שירת הבקשות והפכו אותה לחוויה רוחנית-מוזיקלית מיוחדת במינה. בקהילות מסוימות ממשיך מנהג שירת הבקשות להתקיים במתכונתו המסורתית עד היום.

בית הקונפדרציה שמח לאפשר לקהל הרחב לחוות מנהג עתיק זה במהלך ארבעה ערבים יחודיים. הערבים יהיו מורכבים משני חלקים: החלק הראשון יהיה מופע מוזיקלי אישי, בו היוצרים ישירו ויספרו על המוזיקה מארצות המזרח שלצליליה גדלו ועל והקשרים בינה לבין עשייתם המוזיקלית. בחלק השני של הערב יתקיימו מופעים בהם ישתתפו פייטנים מובילים שיציגו ארבע מסורות שונות: מרוקו, בבל, טורקיה (אורפה) וחאלב.

עורך הסדרה: רוני איש-רן

פתיחת דלתות בשעה 20:00, תחילת מופע בשעה 22:00, זאפה

משה חבושה שירה | רפאל ברזני שירה | רם מזרחי שירה | דניאל נעים שירה | איתן רבני שירה |

רפאל איש-רן שירה | שלום אריאלי שירה | אפרים יחזקאל שירה | רוני איש-רן שירה, עריכה, ניהול מוזיקלי

1.7 | חמישי | 20:30 | שרובר תיאטרון ירושלים

שייקה לוי : "אין מילים. כולם צריכים לצפות במופע הזה ולהבין שמדובר בנכס תרבותי שלא יחזור עוד"

נעמי פולני "זה אדיר! זה ענק, זה חד פעמי! זה שיא השיאים 'אלפי מונים מהמקור'

"התרנגולים – הרמיקס" –ההפקה המיוחדת של תזמורת המהפכה עולה שוב לאור ביקוש הקהל

תזמורת המהפכה בפרשנות חדשנית ליצירות האהובות של "התרנגולים" - מסע של מוסיקה, תיאטרון, תנועה וצילומי ארכיון נדירים בהשתתפות: עדי כהן, אמרי זיו, יפתח מזרחי, הילה מערבי, תום חודרוב, נעמה נחום, רני אלון, מקהלת העפרוני ובשילוב קטעי וידאו נדירים

לאור הביקוש הרב יועלה שוב המופע "התרנגולים – הרמיקס" שפתח את העונה של סדרת המהפכה באופרה הישראלית.

במופע הבכורה נכחו חלק מחברי התרנגולים וכמובן ה"אמא" המיתולוגית שלהם נעמי פולני.
לאור התגובות הנלהבות שלהם לצד תגובות הקהל והביקוש הרב שנוצר ימשיך המופע שנועד להתקיים פעם אחת במסגרת הסדרה באופרה- לרוץ בארץ   ירושלים (23.6) וחיפה (13.7).

מאז שנות ה-60 אז החלה לפעול להקת התרנגולים היא הפכה לחלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי.
התרנגולים בבימוייה והדרכתה של המייסדת שלהם נעמי פולני יצרו שילוב ייחודי של מוסיקה ותנועה . חברי הלהקה היו יוצאי להקות צבאיות וחלקם הגדול המשיך להטביע חותמו על התרבות הישראלית כמו למשל: גברי בנאי, שייקה לוי, ישראל פוליאקוב, עליזה רוזן ודבורה דותן.

"התרנגולים – הרמיקס" הוא מופע שיצרה תזמורת המהפכה בניהולם של רועי אופנהיים וזהר שרון בהשראת הלהקה המיתולוגית המעניק פרשנות מוסיקלית ותנועתית חדשה לקלאסיקה הישראלית של התרנגולים.
בערב משתתפת תזמורת המהפכה עם מקהלת הילדים "העפרוני" ואנסמבל של שחקנים וזמרים מוכרים ואהובים : עדי כהן, אמרי זיו, יפתח מזרחי, הילה מערבי, תום חודרוב, נעמה נחום, רני אלון.

כחלק מהמופע מוקרנים קטעי וידאו נדירים- תיעוד מצולם יחיד של הלהקה שנמצא בארכיון הטלויזיה הישראלית ואשר הוקלט עבור הטלוויזיה הבלגית בשנת 1963 במהלך סיור הלהקה בחו"ל.  חומרי הווידאו משתלבים כחלק מקטעי הנגינה החיה של התזמורת ובכך נוצרת חוויה חדשה ועדכנית. הזמרים והשחקנים המשתתפים מוסיפים רובד תיאטרלי-תנועתי למופע והתוצאה היא מופע שמלהטט בין עבר להווה בוידאו, בצלילים חיים ובתנועה.

בין הלהיטים האהובים של "התרנגולים" המבוצעים במופע ובפרשנות חדשה: "שיר השכונה", "שיר השוק", "פנס בודד", "הורה אהבה", "ככה סתם", "יוסי ילד שלי מוצלח" ועוד.

מנצח: רועי אופנהיים, מלחין: אמיר לקנר, עיצוב וידאו ארט: נמרוד צין, עיצוב סאונד: ואל קוטלר,
עיצוב תאורה: מוחמד אבו סלמא, עיצוב תנועה: מוריה זרחיה, מנהלים אמנותיים: זהר שרון ורועי אופנהיים.

בהשתתפות השחקנים (לפי סדר הא"ב): אמרי זיו, הילה מערבי, יפתח מזרחי, נעמה נחום, עדי כהן, רני אלון, תום חודורוב.
מנצחת מקהלת העפרוני: שלי ברלינסקי, מנהלת המקהלה: מיכל אופק.
וידאו - התיאטרון העממי א. דשא פשנל.
הכניסה להופעה תתאפשר בכפוף להנחיות משרד הבריאות ולתו הירוק

אתי הילסום לא הספיקה להיות סופרת. חייה ושאיפתה הספרותית נספו באושוויץ, אך היא השאירה לנו יצירה אנושית-רוחנית יוצאת דופן. ביומנה האישי, יומן חשוף ומרעיש-לב, נגלים מעמקי נפשה, התחבטויותיה וגדילתה, כשהיא נפתחת אל החיים, הסבל, אלוהים ובני האדם. מהתמודדותה היומיומית ועד הליכתה אל סופה בדעה צלולה, בבחירה לשאת את הגורל המשותף.

במפגש זה נרקום דיאלוגים עם יומנה, "השמים שבתוכי," עם כתיבתה וחייה.

משתתפות: טל ניצן, בכל סרלואי והדסה טל

מוזיקה: מורין נהדר

קטעי קריאה: דורון תבורי

אנסמבל טספה (תקווה) : תור הזהב של המוזיקה האתיופית

חמישי,15.7.21, 20:30, בית הקונפדרציה

שנותהשישים ותחילת שנות השבעים באתיופיה נחשבות כ"תור הזהב" של המוזיקההאתיופית הפופולרית, שלמרבה הצער הסתיים עם עלייתה של החונטה הצבאית לשלטון. בשניםאלו ספגה המוזיקה האתיופית השפעות מגוונות של פופ, רוק וג'אז, וכוכבי-על מקומייםכמחמוד אחמד, אלמיהו אשטה ואסתר אווקה יצרו שרשרת של להיטים אלמותיים, הפופולרייםעד היום באתיופיה.

הסקסופוניסטוהזמר אבטה בריהון, בכיר המוזיקאים הישראלים-אתיופים, מוביל את אנסמבל"טספה" – תקווה באמהרית - נגנים צעירים המציגים שירים ונעימותמסורתיים-עממיים המשתלבים במחווה ל"תור הזהב" מעורר ההשראה. האנסמבלמתרגם את הלהט, התשוקה ותחושת האושר שבמוזיקה זו לשירה וריקודים שממלאים את הלבומניעים את הרגליים.

בראבא שפילט אין יידישפיל                         

28.8 | מוצ"ש | 20:30 | שרובר תיאטרון ירושלים

המופע נדחה מ 28.3 הכרטיסים כוחם יפה לתאריך החדש

פ.ג.ק. הפקות גאים להציג:
תיאטרון הבלט הלאומי של רוסיה
בניהולו של ויאצ'סלב גורדייב חוזר לישראל ומעלה את
"אגם הברבורים"
בסיבוב ההופעות הקרוב ישתתף הרכב הרקדנים של ההפקה המקורית הכולל סולנים מובילים ורקדנים שזכו בפרסים רבים בתחרויות בלט בינלאומיות.
מופע בלט ב-2 מערכות ו-4 תמונות

תיאטרון הבלט הלאומי של רוסיה בניהולו של ויאצ'סלב גורדייב חוזר לישראל ויציג בבמות ברחבי הארץ את הקלאסיקה "אגם הברבורים" במופע ענק, בהשתתפות עשרות רקדנים, בסיבוב ההופעות הקרוב יגיעו לראשונה חברי ההרכב המקורי של ההפקה ביניהם סולנים מובילים ורקדנים שזכו בפרסים רבים בתחרויות בלט בינלאומיות ביניהם: פרימה בלרינה אנה שצ'רבקובה, דימיטרי קוטרמין, סבטלנה אוסטוז'נינובה ועוד.
ההפקה של "אגם הברבורים" של תיאטרון הבלט הלאומי של מוסקבה בניהולו של ויאצ'סלב גורדייב זוכה לשבחים רבים ברחבי העולם. השילוב בין המוסיקה של פ.א צ'ייקובסקי ויכולת הבימוי של גורדייב יצרו מופע מהפנט ועוצר נשימה, כזה שמעורר רצון לחזור אליו ולהנות ממנו שוב ושוב, אפילו כשכל פרטי העלילה וכל קטע מוסיקלי כבר ידועים בעל פה. "אגם הברבורים" כולל שתי מערכות וארבע תמונות ומציג את קלאסיקת הבלט ברמת ביצועים גבוהה ביותר ווירטואוזיות מדהימה אשר תשאיר את הקהל מרותק.
תיאטרון הבלט הלאומי בניהולו של ויאצ'סלב גורדייב פועל כבר 35 שנה והינו בעל מוניטין רב בעולם הבלט העולמי. הוא נחשב לאחד הבולטים והטובים בתחומו, ברמה של תיאטרון הבולשוי ותיאטרון מרינסקי המפורסמים. הוא נבחר ל"תיאטרון הבלט הטוב ביותר באירופה" מטעם איגוד המפיקים האירופי. ויאצ'סלב גורדייב, העומד בראש התיאטרון, הינו כוכב בלט עולמי אשר אחראי הן על הכוריאוגרפיה והן על ניהול התיאטרון עצמו. גורדייב נוטה לשמר את מסורת הבלט הרוסי הקלאסי ולכן בהפקה הנוכחית משתתפים 24 ברבורים בדיוק כמו בהפקה המקורית של מריוס פטיפה. בנוסף, בסיבוב ההפקות הנוכחי בישראל ישתתפו חברי ההרכב המקורי של ההפקה ביניהם הרקדנים עטורי הפרסים: זוכת פרס "רוח המחול, בקטגוריה הכוכבת פרימה בלרינה, אנה שצ'רבקובה, דימיטרי קוטרמין, סבטלנה אוסטוז'נינובה, יוליה זביאגינה, סיורי פוקודה, מסטיסלב ארפייב, אוקסנה גסניקובה ורבים נוספים.
הרפרטואר של תיאטרון הבלט הלאומי של רוסיה מאד רחב וכולל הרבה מופעים, חלקם כבר מוכרים לצופים בישראל: "דון קישוט", "ג'יזל", "היפהפיה הנרדמת". והמוםע הפופולארי ביותר של התאטרון, "אגם הברבורים"

"לראות את כשרון הבלט הרוסי בשיאו – זאת הזדמנות נדירה... " -כך הגיב העיתון "ווסטרן מורנינג ניוז" לאחר הופעות תיאטרון הבלט הלאומי (Russian State Ballet Theatre) שהתקיימו בריטניה.

משך המופע :שעתיים ורבע

קטע מתוך המופע: