המסורת המרוקאית - אעירה שחר: סדרת מופעי שירת הבקשות

ציורים שהופכים לדמויות, דמויות שהופכות לסיפורים, ילדה מציירת בחול - ציורים הופכים לדברים, דברים הופכים לדמויות, דמויות הופכות לסיפורים, ונמחקות.

אלגוריה בנושא האהבה: הצגה ללא מילים, ליצנות מודרנית, אנימציה, מוסיקה ותיאטרון פיזי.

משה מלכא ניהול אמנותי ובימוי | נאני ברוק, סמרט היילו, פז מגן משחק | נהוראי לוידור תאורה | עדי חייט מוסיקה | משה עתאר וידאו ואנימציה | הדס קדרון עוזרת במאי | ניר לנדא ניהול הפקה

חמישי, 3.6.21, 20:30, בית הקונפדרציה
שירי ספק ואמונה, שירי אהבה ותפילה, שירי תוכחה ונחמה של המכשף ממונטריאול, נזיר הזן ממאונט בולדי, היהודי מהשטעטל, הגבר שנולד בחליפה - לאונרד כהן. הערב של הזמר-גיטריסט אברהם כהן ונגן הבס-גיטריסט-מפיק יענקלה סגל יתמקד בשיח המורכב והמתמשך של כהן עם הבורא, עם האהובה - זו השמיימית וזו הגשמית - ועם המוות. הרפרטואר, כמו גם העיבודים, חושפים גם מקורות השראה מתוך עולם התוכן, הניגון והפיוט היהודי.
אברהם כהן שירה, סיפור, גיטרה, מפוחית | ינקלה סגל הפקה מוזיקלית, בס, גיטרה אקוסטית, קולות | רוני עברין כלי הקשה | בת חן אדרי שירה | שלמה עוז גיטרה קלאסית, שירה | יוגב לוי נאי, קלידים, גיטרה, שירה

סדרה חדשה בבית הקונפדרציה: "כעוף החול"
האירוע הראשון: פאול צלאן – המיתר המתוח שבין לאין ליש
9.6.21, רביעי, 20:30, בית הקונפדרציה

פאולצלאן, מגדולי המשוררים היהודים ושורד השואה, הותיר אחריו שירה חידתית, מרובדתועזה, שהטביעה חותם עמוק על תרבות העולם. בערב שיוקדש למשורר במסגרת הסדרה "כעוףהחול" ישוחחו המשתתפים על התימות הפואטיות בשיריו, כשנקודת המוצא היא יצירתהמופת שכתב, "פוגת מוות", והקשרים המורכבים שבין שירה לעדות.  
בערב יושמעו, בבכורה עולמית, קטעים מהיצירה "חלב שחור" – עבודה בתהליך שלפרופ' חביבה פדיה וקבוצת מוזיקאים. היצירה משלבת קטעים משירת צלאן, הקלטות וסימפוליםשל צלאן עצמו, בקולו, וקטעי כינור נדירים של יהושע רוכמן. כל אלו יבוצעו על רקע פיוטיתפילה, הנרמזים בשירת צלאן.
משתתפים: חוקרי הספרות פרופ' גלילי שחר וד"ר לילך לחמן, וכן המשוררת ד"ראסתר קמרון, שחקרה את שירת צלאן ואף קיימה עימו ראיון נדיר בביתו שבפריז ב-1969.
אורח מיוחד: הצ'לן והמשורר אלכסי מהריק, שהיה אסיר ציון שנים רבות וזו אחתמהופעותיו הפורמליות הנדירות כמוזיקאי.
עורכת ומנחה: פרופ' חביבה פדיה

יוצריהעבודה בתהליך "חלב שחור":
חביבה פדיה – קונספט, יצירת הקולאז', ניהול אמנותי והנחיה | רוחמה כרמל – הלחנה, אלקטרוניקהוחלילים | פיקה מגריק – הלחנה, אלקטרוניקה, גיטרה חשמלית

קבוצת תיאטרון הולגאב מציגה:

לא נחמדה לקשר רציני

ניהול אמנותי: משה מלכא

הצגת יחיד קומית: אישה שמנסה לפתוח פרק ב' בחייה יורדת על עצמה, על הקהילה ועל המדינה.

ההצגה מדלגת בין סגנון סטנד אפ לבין עלילה מתפתחת. השחקנית מדברת בכנות ובהומור על סטיגמות ודעות קדומות שקיימות בחברה הישראלית, לצד כמיהתה האישית לבן זוג.
ההצגה מבוצעת בסגנון תיאטרון פיזי, עם קטעי תנועה ליצניים ללא מילים.

כתיבה ובימוי משה מלכא  | שחקנית ושותפה יוצרת תהילה ישעיהו-אדגה  | מוזיקה עדי חייט   |  תפאורה ותלבושות  גילי עזרן  | עיצוב תאורה נהוראי לוידור  | עוזר במאי ניר לנדא

"שברתי את אמי ואת אבי, שברתי להם את הבית."

אבות ישורון, שנקרא בעבר יחיאל פרלמוטר, עזב את אביו ואמו, אחיו ואחיותיו ואת עיירתו קראסניסטאוו שבפולין בהיותו עלם בן עשרים　ואחת, ועלה לארץ. טראומת השמדת משפחתו במהלך השואה חלחלה　אט אט לשכבות שירתו וקיבלה את ביטויה במלוא העוצמה עם צאת ספרו "השבר הסורי אפריקני". מאותה עת נעשתה שירתו של ישורון לדיבור מקונן ומתפלל, לשפת ז'רגון שבורה ומרדנית, שפה של אותיות וניקוד, סידור תפילה של רגשות אשמה, געגועים וייסורים, עיסוק בחלל ובאינסוף, באלוהים ובדמותו של הצלוב. במהלך שבין "השבר הסורי אפריקני" ועד לשיריו האחרונים, פירק ישורון את השפה השירית שלו, והגדיל לעשות כשוויתר　על האות　ו', אחת מאותיות השם המפורש והאות המחברת בין המילים וחלקי המשפט. במקומה הופיעו החולם החסר והקובוץ כמעין נקודות השרויות בדד בחלל.

מנחה: בנימין שבילי　 　 　

פתיחת דלתות בשעה 20:00, תחילת מופע בשעה 22:00, זאפה

המסורת העשירה של שירת הבקשות המרוקאית מושתתת על יסודות המוזיקה האנדלוסית ומכילה כ-550 פיוטים בז'אנרים ובמקצבים משתנים - מן האטי והרוגע ועד לקצבי והסוחף. הפיוטים המושרים בלילות שבת בעונת החורף מחולקים בין שבתות השנה על ידי הסולמות המוזיקליים (הנוּבּוֹת) שלפיהם הם מולחנים. בשל עושרה הרב והקושי בהעברתה, מעטים הם הבקיאים בשירת הבקשות המרוקאית על בוריה. המופע מציג חיבור בין-דורי בין הרב חיים לוק, מגדולי פייטני מרוקו ונושאי המסורת בדורות האחרונים, ובין יגל הרוש ואנסמבל שיר ידידות, שיגישו פרשנות חדשה לפיוטים עתיקים. לצד שילוב של אלמנטים ממוזיקת פולק והרמוניה מערבית, מבקש האנסמבל　 לשמר את הסאונד העדין והייחודי למוזיקה מן המזרח. עיקר החזון הוא להשיב לתרבות שלנו את אחד המאגרים הפואטיים והמוזיקליים העשירים ביותר בתרבות העברית. המופע – על ידי שירת רבים - מבקש להפוך את הקהל, ולו לרגעים, לחלק בלתי נפרד מההרכב, ואת חלל המופע לבית תפילה.

יגל הרוש קמנצ'ה, שירה, נאי, הפקה מוזיקלית |שלמה אילן קינן גיטרה, שירה | אוריה הרוש עוד, שירה | יאיר אופיר קונטרבס | אסף זמיר כלי הקשה | נריה מויאל שירה, נאי, קרקב

אעירה שחר: סדרת מופעי שירת הבקשות בבית הקונפדרציה

החל מהמאה ה-16 נהגו כמה מקהילות ישראל, ובראשן חוג המקובלים בצפת, לקום אחר חצות בלילות שבת בחורף ולהגיע לבית-הכנסת לאירועי שירת פיוטים - הלא היא שירת הבקשות. במהלך השנים התפשט המנהג בקרב קהילות ישראל במזרח התיכון והיה לחלק מרכזי במסורות הפיוט שלהן. הפייטנים המקומיים אף הוסיפו פיוטים משלהם, כמו גם לחנים מהמסורות המוזיקליות שבהן חיו. כל אלה העשירו וגיוונו את שירת הבקשות והפכו אותה לחוויה רוחנית-מוזיקלית מיוחדת במינה. בקהילות מסוימות ממשיך מנהג שירת הבקשות להתקיים במתכונתו המסורתית עד היום.

בית הקונפדרציה שמח לאפשר לקהל הרחב לחוות מנהג עתיק זה במהלך ארבעה ערבים יחודיים. הערבים יהיו מורכבים משני חלקים: החלק הראשון יהיה מופע מוזיקלי אישי, בו היוצרים ישירו ויספרו על המוזיקה מארצות המזרח שלצליליה גדלו ועל והקשרים בינה לבין עשייתם המוזיקלית. בחלק השני של הערב יתקיימו מופעים בהם ישתתפו פייטנים מובילים שיציגו ארבע מסורות שונות: מרוקו, בבל, טורקיה (אורפה) וחאלב.

עורך הסדרה: רוני איש-רן

יאיר דלאל הוא ממבשרי עידן המוזיקה המזרחית-קלאסית ומוזיקת העולם בישראל. דלאל ינגן, ישיר ויספר על המוזיקה הערבית והעיראקית, שלצליליהן גדל, ועל מקומן בהתפתחותו המוזיקלית.

הוא ירחיב על המוזיקאים היהודים יוצאי עיראק, מקומם בהתפתחות ובביצוע המוזיקה העיראקית בעיראק והשתלבותם כמוזיקאים מובילים בתזמורת קול ישראל בערבית. כמו כן יתייחס אל עולם הפיוט הבבלי ומקומו בתרבות המוזיקלית של יהודי עיראק.

בדרכו וביצירתו האישית מנגיש יאיר דלאל את המוזיקה הקלאסית מן המזרח ומסורת הפיוט הבבלית לקהל בארץ ובעולם.

יאיר דלאל כינור, עוד, שירה

אעירה שחר: סדרת מופעי שירת הבקשות בבית הקונפדרציה

החל מהמאה ה-16 נהגו כמה מקהילות ישראל, ובראשן חוג המקובלים בצפת, לקום אחר חצות בלילות שבת בחורף ולהגיע לבית-הכנסת לאירועי שירת פיוטים - הלא היא שירת הבקשות. במהלך השנים התפשט המנהג בקרב קהילות ישראל במזרח התיכון והיה לחלק מרכזי במסורות הפיוט שלהן. הפייטנים המקומיים אף הוסיפו פיוטים משלהם, כמו גם לחנים מהמסורות המוזיקליות שבהן חיו. כל אלה העשירו וגיוונו את שירת הבקשות והפכו אותה לחוויה רוחנית-מוזיקלית מיוחדת במינה. בקהילות מסוימות ממשיך מנהג שירת הבקשות להתקיים במתכונתו המסורתית עד היום.

בית הקונפדרציה שמח לאפשר לקהל הרחב לחוות מנהג עתיק זה במהלך ארבעה ערבים יחודיים. הערבים יהיו מורכבים משני חלקים: החלק הראשון יהיה מופע מוזיקלי אישי, בו היוצרים ישירו ויספרו על המוזיקה מארצות המזרח שלצליליה גדלו ועל והקשרים בינה לבין עשייתם המוזיקלית. בחלק השני של הערב יתקיימו מופעים בהם ישתתפו פייטנים מובילים שיציגו ארבע מסורות שונות: מרוקו, בבל, טורקיה (אורפה) וחאלב.

עורך הסדרה: רוני איש-רן

משה חבושה שירה, עוד | אלעד הראל כינור | יהודה יונה קאנון | יוסף-חיים הראל כלי הקשה | יעקב אליהו נאי | דניאל זכאי כינור

אעירה שחר: סדרת מופעי שירת הבקשות בבית הקונפדרציה

החל מהמאה ה-16 נהגו כמה מקהילות ישראל, ובראשן חוג המקובלים בצפת, לקום אחר חצות בלילות שבת בחורף ולהגיע לבית-הכנסת לאירועי שירת פיוטים - הלא היא שירת הבקשות. במהלך השנים התפשט המנהג בקרב קהילות ישראל במזרח התיכון והיה לחלק מרכזי במסורות הפיוט שלהן. הפייטנים המקומיים אף הוסיפו פיוטים משלהם, כמו גם לחנים מהמסורות המוזיקליות שבהן חיו. כל אלה העשירו וגיוונו את שירת הבקשות והפכו אותה לחוויה רוחנית-מוזיקלית מיוחדת במינה. בקהילות מסוימות ממשיך מנהג שירת הבקשות להתקיים במתכונתו המסורתית עד היום.

בית הקונפדרציה שמח לאפשר לקהל הרחב לחוות מנהג עתיק זה במהלך ארבעה ערבים יחודיים. הערבים יהיו מורכבים משני חלקים: החלק הראשון יהיה מופע מוזיקלי אישי, בו היוצרים ישירו ויספרו על המוזיקה מארצות המזרח שלצליליה גדלו ועל והקשרים בינה לבין עשייתם המוזיקלית. בחלק השני של הערב יתקיימו מופעים בהם ישתתפו פייטנים מובילים שיציגו ארבע מסורות שונות: מרוקו, בבל, טורקיה (אורפה) וחאלב.

עורך הסדרה: רוני איש-רן

לאה שבת היא זמרת הנשמה של המדינה.　במופע אינטימי　היא תשיר ותשתף את הקהל בתחנות בהתפתחותה המוזיקלית. שבת תספר על הדרך אותה עברה עד למיקומה במרכז המפה של היצירה המוזיקלית הישראלית, על מקומה של המוזיקה הטורקית בבית בו גדלה　ועל התהליך של חיפוש המקום האישי בנבכי המסורת והתרבות היהודית, אותו היא חווה בשנים האחרונות.

לאה שבת　גיטרה, שירה

ורד פיקר קלידים, קולות

אעירה שחר: סדרת מופעי שירת הבקשות בבית הקונפדרציה

החל מהמאה ה-16 נהגו כמה מקהילות ישראל, ובראשן חוג המקובלים בצפת, לקום אחר חצות בלילות שבת בחורף ולהגיע לבית-הכנסת לאירועי שירת פיוטים - הלא היא שירת הבקשות. במהלך השנים התפשט המנהג בקרב קהילות ישראל במזרח התיכון והיה לחלק מרכזי במסורות הפיוט שלהן. הפייטנים המקומיים אף הוסיפו פיוטים משלהם, כמו גם לחנים מהמסורות המוזיקליות שבהן חיו. כל אלה העשירו וגיוונו את שירת הבקשות והפכו אותה לחוויה רוחנית-מוזיקלית מיוחדת במינה. בקהילות מסוימות ממשיך מנהג שירת הבקשות להתקיים במתכונתו המסורתית עד היום.

בית הקונפדרציה שמח לאפשר לקהל הרחב לחוות מנהג עתיק זה במהלך ארבעה ערבים יחודיים. הערבים יהיו מורכבים משני חלקים: החלק הראשון יהיה מופע מוזיקלי אישי, בו היוצרים ישירו ויספרו על המוזיקה מארצות המזרח שלצליליה גדלו ועל והקשרים בינה לבין עשייתם המוזיקלית. בחלק השני של הערב יתקיימו מופעים בהם ישתתפו פייטנים מובילים שיציגו ארבע מסורות שונות: מרוקו, בבל, טורקיה (אורפה) וחאלב.

עורך הסדרה: רוני איש-רן

המוסלמים מאמינים כי העיר אורפה, השוכנת בדרום-מזרח טורקיה לא הרחק מהגבול עם סוריה, היא אור-כשדים התנ"כית, עיר הולדתו של אברהם אבינו. לאורך ההיסטוריה שימשה אורפה כעיר מחוז וכמרכז יהודי למספר עיירות וערים נוספות בסביבתה, אשר כל יוצאיהן היהודים נקראים כיום בשם אורפלים. לבני עדות אלו מסורת פיוט ייחודית הכוללת טקסטים, בחלקם קלאסיים ואחרים שנכתבו על ידי חכמי הקהילות, ומוזיקה אשר הושפעה מהמוזיקה הטורקית המקומית, מהמוזיקה הכורדית וכן ממסורת הפיוט של קהילת יהודי חאלב שבסוריה, איתה התקיימו קשרים הדוקים לאורך השנים. המופע "אורפאנין" יציג הרכב נגנים וזמרים אשר התכנס במיוחד עבור ערב זה, ויבצע חלקים מרפרטואר הפיוטים המיוחד והבלתי מוכר של קהילות אלו בשילוב מוזיקה טורקית מאורפה וסביבותיה.

רוני איש-רן שירה, ניהול מוזיקלי | אלעד גבאי קאנון, שירה | אליהו דגמי סאז, שירה | יניב עובדיה סאז, שירה | חנני זית כלי נשיפה | יוני שרון כלי הקשה

אעירה שחר: סדרת מופעי שירת הבקשות בבית הקונפדרציה

החל מהמאה ה-16 נהגו כמה מקהילות ישראל, ובראשן חוג המקובלים בצפת, לקום אחר חצות בלילות שבת בחורף ולהגיע לבית-הכנסת לאירועי שירת פיוטים - הלא היא שירת הבקשות. במהלך השנים התפשט המנהג בקרב קהילות ישראל במזרח התיכון והיה לחלק מרכזי במסורות הפיוט שלהן. הפייטנים המקומיים אף הוסיפו פיוטים משלהם, כמו גם לחנים מהמסורות המוזיקליות שבהן חיו. כל אלה העשירו וגיוונו את שירת הבקשות והפכו אותה לחוויה רוחנית-מוזיקלית מיוחדת במינה. בקהילות מסוימות ממשיך מנהג שירת הבקשות להתקיים במתכונתו המסורתית עד היום.

בית הקונפדרציה שמח לאפשר לקהל הרחב לחוות מנהג עתיק זה במהלך ארבעה ערבים יחודיים. הערבים יהיו מורכבים משני חלקים: החלק הראשון יהיה מופע מוזיקלי אישי, בו היוצרים ישירו ויספרו על המוזיקה מארצות המזרח שלצליליה גדלו ועל והקשרים בינה לבין עשייתם המוזיקלית. בחלק השני של הערב יתקיימו מופעים בהם ישתתפו פייטנים מובילים שיציגו ארבע מסורות שונות: מרוקו, בבל, טורקיה (אורפה) וחאלב.

עורך הסדרה: רוני איש-רן

פתיחת דלתות בשעה 20:00, תחילת מופע בשעה 22:00, זאפה

משה חבושה שירה | רפאל ברזני שירה | רם מזרחי שירה | דניאל נעים שירה | איתן רבני שירה |

רפאל איש-רן שירה | שלום אריאלי שירה | אפרים יחזקאל שירה | רוני איש-רן שירה, עריכה, ניהול מוזיקלי

אתי הילסום לא הספיקה להיות סופרת. חייה ושאיפתה הספרותית נספו באושוויץ, אך היא השאירה לנו יצירה אנושית-רוחנית יוצאת דופן. ביומנה האישי, יומן חשוף ומרעיש-לב, נגלים מעמקי נפשה, התחבטויותיה וגדילתה, כשהיא נפתחת אל החיים, הסבל, אלוהים ובני האדם. מהתמודדותה היומיומית ועד הליכתה אל סופה בדעה צלולה, בבחירה לשאת את הגורל המשותף.

במפגש זה נרקום דיאלוגים עם יומנה, "השמים שבתוכי," עם כתיבתה וחייה.

משתתפות: טל ניצן, בכל סרלואי והדסה טל

מוזיקה: מורין נהדר

קטעי קריאה: דורון תבורי

אנסמבל טספה (תקווה) : תור הזהב של המוזיקה האתיופית

חמישי,15.7.21, 20:30, בית הקונפדרציה

שנותהשישים ותחילת שנות השבעים באתיופיה נחשבות כ"תור הזהב" של המוזיקההאתיופית הפופולרית, שלמרבה הצער הסתיים עם עלייתה של החונטה הצבאית לשלטון. בשניםאלו ספגה המוזיקה האתיופית השפעות מגוונות של פופ, רוק וג'אז, וכוכבי-על מקומייםכמחמוד אחמד, אלמיהו אשטה ואסתר אווקה יצרו שרשרת של להיטים אלמותיים, הפופולרייםעד היום באתיופיה.

הסקסופוניסטוהזמר אבטה בריהון, בכיר המוזיקאים הישראלים-אתיופים, מוביל את אנסמבל"טספה" – תקווה באמהרית - נגנים צעירים המציגים שירים ונעימותמסורתיים-עממיים המשתלבים במחווה ל"תור הזהב" מעורר ההשראה. האנסמבלמתרגם את הלהט, התשוקה ותחושת האושר שבמוזיקה זו לשירה וריקודים שממלאים את הלבומניעים את הרגליים.