מחול / בלט

להקת המחול קמע - הפסיון של מתיאוס 2727


להקת המחול קמע גאה להציג:

"הפסיון של מתיאוס 2727" – בכורה ישראלית להפקת ענק בינלאומית גרמניה-ישראל
כוריאוגרפיה: תמיר גינץ   מוזיקה:    "St. Matheus Passion " יוהאן סבסטיאן באך

100 משתתפים-  מחול עכשווי ומוזיקה חיה:
 להקת המחול קמע
 5סולני אופרה
תזמורת:  l’arte del mondo / Conductor: Werner Ehrhardt / Leverkusen
מקהלה:  Kantorei Barmen-Gemarke / Wuppertal


תלבושות: לימור דרור
עיצוב במה: אדם קלר
תאורה ותאורה פיסולית: ירון אבולעפיה
הבלט הופק על ידי חברת "Bayer" – גרמניה.

האם האנושות עדיין דואבת, מבולבלת, מקוננת ומחכה למשיח? כמה אנחנו מוכנים לאחד? בלט בהפקה בינלאומית בהשראת יצירתו של באך, הנחשבת כמקודשת לעולם הנוצרי. תמיר גינץ, המנהל האמנותי של להקת המחול קמע , כוריאוגרף יהודי בן לניצולי שואה, בונה ביצירתו גשר בין עמים ובין דתות בעולם שבו כל אחד הוא ישו, וישו חוזר להיות רק אחד מהעם.
ביצירה שזכתה לביקורות נלהבות באירופה המיתוס הישועי של באך הופך לאירוע אוניברסלי מרגש ומפתיע שאין לו מקום או זמן.

מגיל 16 ומעלה/ המופע כולל עירום מלא.

על המופע בהרחבה:
להקת המחול קמע מעלה בקופרודוקציה בינלאומית בהשתתפות 100 רקדנים, זמרי אופרה, תזמורת ומקהלה, כוריאוגרפיה מקורית של תמיר גינץ ליצירה המוזיקלית  "הפסיון של מתיאוס" של באך המגוללת את סיפור צליבתו של ישו. המופע עלה כחלק מפרויקט משותף של הלהקה עם מקהלת הכנסייה של וופרטל ותזמורת הבית של חברת הענק BAYER-  l’arte del mondo. המופע חוגג חמישים שנה ליחסי גרמניה – ישראל וכן חמישים שנה לאיחוד ירושלים כשהוא קושר את סיפור המיתולוגיה הנוצרית עם גורלו של העם היהודי ובונה גשר של שלום בין דתות ואנשים.
באר שבע והעיר וופרטל שבגרמניה הן ערים תאומות וביניהן מתקיימת ברית חזקה שהשנה חוגגת 40 שנה להיווסדה. על רקע הברית הזו נולד הפרויקט המשותף של להקת המחול קמע עם מקהלת הכנסייה של וופרטל ותזמורת הבית של חברת באייר l’arte del mondo שפנו לתמיר גינץ, הכוריאוגרף והמנהל האמנותי של קמע, בבקשה ליצור כוריאוגרפיה מקורית ליצירה "הפסיון של מתיאוס" של באך. המופע המשותף עלה בבכורה עולמית בשני מוקדים בגרמניה: בעיר לברקוזן ב-30-31/3/17 ובעיר וופרטל ב-2/4/17, וזכה בשבחים רבים.

 

תחילתו של שיתוף הפעולה גרמניה – ישראל על הבלט "הפסיון של מתיאוס 2727" הוא בסיפור שואה. ארנו גרלך, הושבע על ידי אביו בסוף מלחמת העולם השנייה להקדיש את חייו לקשר בין גרמנים ליהודים ולכפר על זוועות השואה. אביו, נהג בשרות הרייך השלישי, בכפייה לדבריו, והסיע רכבות מלאות אדם אל המחנות, והחזיר את הקרונות ריקים. את המטען הכבד הזה הפך ארנו גרלך כל חייו כצוואה לחיים- לפעולה להידוק הברית בין גרמניה לישראל כשאחד ממפעלי הדגל שלו היא ברית הערים התאומות וופרטל ובאר שבע, ברית חזקה החוגגת השנה 40 שנים להיווסדה.
במקהלת הכנסיה של וופרטל , Kantorei Barmen-Gemark, הנודעת באיכותה בכל גרמניה, חלמו על יצירת הפקה בימתית מלאה של היצירה "הפסיון של מתיאוס" של באך. הם פנו לקונצרן התרופות הענק "באייר" למחלקת התרבות BAYER KULTUR  בבקשה לעזרה להפקת המופע. באייר הרימו את הכפפה והצמידו למקהלה את תזמורת הבית של החברה l’arte del mondo.
מנהלי המקהלה והתזמורת יחד עם גרלך, יו"ר הנהלת המקהלה, החליטו ליצור בעזרת עבודה משותפת על פרויקט תרבותי זה, גשר לשלום בין נוצרים ליהודים. יצירתו של באך המקודשת לעולם הנוצרי מגוללת את סיפור צליבתו של ישו, כשהיא מנציחה את בגידתו של יהודה איש קריות ואשמת היהודים במותו של המשיח. הרעיון של השותפים הגרמנים היה להעצים את מסרי האהבה והסליחה שבנצרות ולמגר את השנאה שהסיפור המיתולוגי ליבה כנגד היהודים. באמצעות גלרך ובזכות הברית בין וופרטל לבאר שבע, הגיעו מנהלי באייר אל להקת המחול קמע וביקשו מתמיר גינץ ליצור כוריאוגרפיה מקורית ליצירה שתבוצע על ידי הלהקה בערב משותף עם התזמורת והמקהלה.
העבודה על הפרויקט נמשכה כ-3 שנים של דו שיח אינטנסיבי בין כל הגורמים האמנותיים כשאת ההפקה מובילה באייר. היצירה המקורית של באך באורך שעתיים וארבעים וחמש דקות נערכה מחדש ליצירת פסקול חדש כדי ליצור קרקע דינאמית התואמת את הבלט שיצר תמיר גינץ. אורך המופע החדש "הפסיון של מתיאוס 2727", אלף שנים אחרי היצירה של באך הנו 90 דקות.
"היה לי מאד קשה להתחבר ליצירה הזו. אני בן לניצול מחנות הריכוז, והיצירה לא הייתה קרובה לליבי מוזיקלית בתחילה, יותר מכך היא הייתה רחוקה ממני בשל מסריה הנוצריים המובהקים" מספר תמיר גינץ ומוסיף: "התבשלתי עם המטלה הזו כשנתיים וחקרתי את הברית החדשה ואת היצירה של באך. דווקא ההבנה כי כל אחד הוא ישו, וכי בכל דור ובכל עם ובכל מקום יש קורבן, ויש גם זיק של תקווה, הייתה תחילתה של הדרך. בבלט שיצרתי יש אולי משיח, אולם הוא אחד מהעם, בדיוק כפי שהיה ישו וכפי שאנו מחפשים לתלות תקווה במנהיגים אחרים... אולם ההארה הגדולה בשבילי הייתה ההחלטה שזו יצירה שאין לה מקום או זמן, היא מתרחשת בחלל נקי שבו אנשים משוועים לאמונה , לאהבה ולסימן של עידוד... לצערי בכל חברה יש גם רוע בטבע האדם, שמחפש להאשים- לזקוף אצבע של תוכחה – לשנוא וללבות את היצרים כדי למצוא פתרונות מדומים. השעיר לעזאזל הזה במשך אלפי שנים הוא העם שלנו, העם היהודי".
גינץ אומר כי "פה מתחולל המפנה שאני מביא ליצירה ההופכת ממניפסט דתי נוצרי לסיפור לידתה של האנטישמיות והגזענות. אני מאושר שנפלה בחלקי הזכות לעבוד על יצירה שהייתה האתגר הקשה ביותר בכל הקריירה שלי ולסגור מעגל עם הזהות שלי כיהודי ועם הירושה שקבלתי מהורי ניצולי השואה".

קרדיטים:
כוריאוגרפיה: תמיר גינץ
מוזיקה:    " St. Matheus Passion  י , יוהאן סבסטיאן באך בביצוע
Choir: Kantorei Barmen-Gemarke / Conductor: Wolfgang Kläsener / Wuppertal
Orchestra: l’arte del mondo / Conductor: Werner Ehrhardt / Leverkusen
תלבושות: לימור דרור
תפאורה ובמה: אדם קלר
עיצוב תאורה ופיסול תאורה: ירון אבולעפיה
הבלט הופק על ידי חברת "Bayer" – גרמניה.
בכורה: מרץ 2017

 

 

מתי והיכן

שרובר - תאטרון ירושלים
יש כרטיסים
יום ג, אוק 24
20:30